כאב כרוני
כאב הוא הסיבה מספר אחת לפנייה לטיפול רפואי , אך למרבה הצער הוא אינו מוערך מספיק ואינו מטופל מספיק. לעתים קרובות זה לוקח מושב אחורי לסימפטומים אחרים לרעת החולים.
באנדומטריוזיס, הכאב הוא עז ביותר ויש לו השפעה משמעותית על איכות החיים של נשים. רובם חיים עם זה שנים, סובלים מעונש כפול: היעדר טיפול מתאים המוביל לכאב רב ובמקביל שומעים מספר לא מבוטל של שיפוטים ערכיים לא ראויים.
כאב אינו בלתי נמנע, קיימים טיפולים ספציפיים.
מנגנוני כאב באנדומטריוזיס
לפני הטיפול חשוב להבין את מנגנוני הכאב השונים הקשורים לאנדומטריוזיס :
- כאב דלקתי : מנגנון ראשוני הקיים בזמן הווסת.
- כאב נוירופתי : קשור לעצבים "תקועים בנגעי אנדומטריוזיס".
- כאבי שרירים : קשורים להתכווצויות של האגן, שרירי הבטן והמותניים המתכווצים בתגובה לכאב. כל השרירים מתוחים, ננעלים והופכים למקור כאב בפני עצמו.
- רגישות מרכזית : לאחר תקופות ארוכות של כאב, מערכות ההגנה מפני כאב בעמוד השדרה ובמוח מוצפות ואינן יכולות עוד לבצע את תפקידן כמודולטורים של תחושות כאב. המידע הכואב יגיע למוח מהר יותר ובעוצמה רבה יותר. לפעמים, אזורים אחרים של הגוף יכולים להיות כואבים בזמן שהם היו שקטים עד עכשיו.
סוגי כאבי אנדומטריוזיס
לאחר הבנת המנגנונים, יש צורך לזהות את סוגי הכאב השונים:
- כאבי אגן
- כאב במהלך יחסי מין (dyspareunia)
- כאבי עיכול
- כאבים במתן שתן
השילוב של כאבים אלה מוביל לסבל אמיתי, שהופך להיות קשה לניהול על בסיס יומיומי.
טיפולים בכאב
הניתוח המדויק של סוגי הכאב השונים מאפשר לפתח טיפולים המותאמים לכל מטופל:
- טיפולים משני-מחלה : תרופות הניתנות מדי יום להפחתת רגישות מרכזית וכאב נוירופתי, בנוסף לטיפול הורמונלי שמטרתו היעלמות הווסת ודלקת אגן מחזורית.
- טיפולי משבר : לשימוש מדי פעם במקרה של החמרה בכאב.
הטיפול בכאב אינו מוגבל לניהול תרופות בלבד. לטיפולים שאינם תרופתיים יש מקום עיקרי, במיוחד בטיפולים משני מחלה.
אוסטאופתיה גינקולוגית משחררת מתח בשרירי האגן, גירוי עצבי טרנסעורי פועל הן על כאב נוירופתי והן על רגישות מרכזית, אליה מתווספים דיקור או היפנוזה.
טיפול מקיף בכאבי אנדומטריוזיס כרוניים
לכן יש צורך לבצע הערכה רב-תחומית ולהציע ניהול מקיף לחולים עם כאב כרוני. במרכז שלנו, הערכה זו מתבצעת במסגרת אשפוז יום.
מכיוון שהכאב הוא עז ומורכב, קו הטיפול הראשון לא בהכרח יהיה יעיל בכל המקרים. עם זאת, על המטופלים להישאר בטוחים ולחזור לייעוץ על בסיס קבוע על מנת לייעל ולהתאים את הטיפול.
כמו כן, חיוני להמשיך במעקב רפואי ופרא-רפואי ארוך טווח, על מנת ליהנות מתמיכה קבועה ולהימנע מתחושת הבידוד והשלכותיה המזיקות על חיי המשפחה המקצועיים, החברתיים והפנימיים.
עודכן לאחרונה ב